תנ"ך על הפרק - מיכה ו - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

מיכה ו

538 / 929
היום

הפרק

שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מֹ֣סְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִּֽי׃כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃עַמִּ֗י זְכָר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהוָֽה׃בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃הֲיִרְצֶ֤ה יְהוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ׃ק֤וֹל יְהוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ׃ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה׃הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה׃אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם׃וְגַם־אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־חַטֹּאתֶֽךָ׃אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן׃אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ־זַ֙יִת֙ וְלֹא־תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן׃וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עָמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹֽעֲצוֹתָ֑ם לְמַעַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

שמעו - ידבר עם ישראל בעד השם. וככה אמר לי: קום ריב - עם ישראל בהרים.שמעו - הטעם: כמו האזינו, בעבור היותם עומדים. וככה: כי היא שמעה.עמי - מה הרעותי לך ומה הלאיתיך. הטעם: מה דבר בקשתי מאתך שתלאה לעשותו?! ענה בי - העד בי.כי - רק טובה רבה עשיתי לך אשר העליתיך והוצאתיך על ידי אדם שתוכל לדבר עמו ולומר לו כל צרכיך, ושיודיעך דרכי, והם: משה - שבא אל פרעה ואהרן - שהתנבא על ישראל לפני בא משה, ומרים - שהתנבאה לנשים. גם התורה נתנה על יד משה ואהרן שהיה לו לפה ושניהם למדו המצות לאנשים ומרים לנשים, אשר דבר השם עמו פנים אל פנים, כאשר ידבר איש אל רעהו פה אל פה ולא בחלום במראה ולא בחידות והיא טובה גדולה ונפלאה, כי הדברים ברורים כאב לבנו ורב לתלמידו.עמי - הזכיר החסד שעשה השם עם ישראל על דבר עצת בלעם כשיעץ להשמיד הכל. וטעם: ומה ענה אותו – שלא הנחתי בלעם לקללכם וציויתיו והתנבא כי נתתי עליו רוחי בעבור כבודכם. וכתוב הוא וכל אשר ענה אותו, שבירך אתכם. ויהושע אמר: בדבר בלעם ואציל אתכם מידו. וטעם מן השטים - כי לא היה בין השטים שחטאו שם ישראל ובין הגלגל, רק מעט דרך ומעבר הירדן והזכיר הגלגל - כי הוא תחלת ארץ ישראל. והנה הטעם כאשר הייתם קרובים להכנס אל הארץ, אז חטאתם חטאה גדולה שהייתם כולכם בני מות וחמלתי עליכם ובאתם אל הארץ ועזרתי אתכם וכל זה עשיתי, אולי תכירו הטוב שעשיתי לכם וזהו: למען דעת צדקות ה'.במה - ואם כל אחד מכם יאמר במה אתרצה אל אלהי שעשה עם אבותי זה החסד, וזהו הטעם במה אקדם ומלת אכף מפעלי הכפל כדרך אשתחוה, כמנהג המביא מנחה לאדוניו.הירצה - אם אוכל להקריב לו פרים רבים, כי רצונו באלפים רבים ושמן לקרבן רבבות נחלים, או אם ארצה אתן לו בכורי, בעבור פשעי שיסלח לי והטעם שאקריבנו לפניו, שאין לי במה אתרצה כי אם בבהמות או בבני. פרי בטני - הטעם כפול ובי"ת ברבבות ישרת בעבור שנים אחריו וככה הוא האתן בכורי בפשעי פרי בטני, בעבור חטאת נפשי, כמו: ויעבד ישראל באשה.הגיד - זאת היא תשובת הנביא ככה הגיד לך - אתה האדם האומר במה אקדם ה' מה טוב בעיניו שתעשה והוא איננו מבקש אילים ולא בנך, רק עשות משפט, שלא תעשה עול בעמיתך ולא תוננו בדיבור או בהון רק תעשה חסד עמו בכל יכולתך והצנע לכתך עם השם לבדו, שתלך בדרכיו בתם לבב הפך קשי עורף.קול - בעבור שהזכיר שתעשה משפט החל להוכיח ישראל על שאינם עושים משפט במשקל במדה, וטעם לעיר שומרון או לירושלם. ותושיה - חסר איש כמו ואני תפלה ויראה בלב זה השם הקורא וכן הוא ואיש תושיה יראה, וידע השם הנזכר. ויפת אמר: כי ה"א תחת יו"ד והטעם כי תושיה ילמדו יראי השם וזהו הבל. שמעו מטה - שיביא השם לייסר את המעוותים ודעו מי יעדה ולא יאחר ומטה לשון נקבה, גם זכר ושמות רבות ככה.עוד האש - הנכבד בעיר עודהו מחזיק ברשעתו אחר ששמע קול הקריאה, יש בביתו כבית רשע איפת אוצרות רשע, ממון שקבץ ברשע ובאיפת רזון חסרה שהיא זעומה לשם ולא יאמר בלבו איננו ירא מלפני השם, שיאמר בלבו האזכה במאזני רשע.אשר עשיריה - עיר הנזכרת לעיר יקרא.וגם - הטעם מדבר אל האיש הנזכר, עוד האיש לכל אחד מעשירי העיר, אם אתה עשית חמס והחלית לבב עשוקים, גם אני החליתיך עת הכיתיך והשממתיך.אתה, וישחך - שם דבר כמו: וישעך תתן לנו. והטעם: הפך גאותך. ותסג - אשתך והסמ"ך כשי"ן תשיג אל הריון ולא תלד את כל זה בעבור החמס שעשיתם איש לרעהו, העשיר לעני.וישתמר - כל אחת מחוקות עמרי. וכל מעשה בית אחאב - הם המשתמרים וחוקותי לא ישתמרו. וטעם: וחרפת עמי – מה שהייתם מחרפים עובדי השם תשאו הגמול, או הטעם חרפת עמי תשאו עליכם, כדרך: וחרפה לא נשא על קרובו.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך